בזמן שהתפזרתי

פוסט בזמן שהתפזרתי

“כל פעם שאני חושבת על רעיון מעולה, בין אם זה מדריך פרומפטים למנחות הורים או סדרת טלוויזיה על גרושה בת חמישים שעוסקת בכתיבה לפרנסתה— אני מגלה שנה־שנתיים אחרי שבזמן שהרהרתי, פיתחתי כתבתי ובעיקר חשבתי על עוד 20 דברים אחרים מישהו אחר כבר כתב את זה. אני יודעת שיש לי רעיונות מבריקים, אני יצירתית, אני חדשנית, אבל מה לעשות שאני בת 56 (כמעט 57!) עם הפרעת קשב שמחמירה עם השנים.”

שאלתי את ידידי צ'אט איך להפסיק להיתקע בלופ המיאש הזה?הוא לא איכזב. 

טיפים בהמלצתו עם הטאצ' שלי:

1. להפוך רעיון למשימה

הרעיון ענק ומרגש בראש, אבל בלי פירוק למשימות קונקרטיות, הוא נשאר בערפל.
מה עושים?

  • כותבים רשימה של צעדים: שיחות שצריך לקיים, קבצים שצריך לפתוח, סקיצות שצריך לשרבט.
  • כל משימה קטנה מוסיפה ביטחון ומשאירה את הרעיון חי.

עד כאן אין לי בעיה.

 

2. סדר וארגון (רק שלא ידבר איתי על ניהול זמן…)

אל תגידו “אה, אני כבר מכירה את כל שיטות הארגון.” לפעמים דווקא המסורת של יומן בלוקים ושעות קבועות עושה קסמים.
מה עושים?

  • מקצים זמנים ביומן שבהם עוסקים רק בפרויקט. אין גלילת רשתות, אין שיחות טלפון מיותרות.
  • דבקים במשבצת הזו כאילו היא פגישה עם מנכ”ל חשוב.

הטיפ הזה מאתגר יותר. 

 

3. צעד קטן למשימה… צעד גדול לך. 

פרויקט שלם יכול להיראות כמו מטפס הרים מפחיד. אבל אם תעלו רק קילומטר אחד בכל פעם, תגלו שאתם לאט לאט מגיעים לפסגה.
מה עושים?

  • בכל שבוע, תתמקדו במטרה: “היום רק כותבים כותרות.” “מחר רק מדברים עם עורך וידאו.”
  • ברגע שמשהו מוגדר קטן, הוא פחות מפחיד ויותר קורה.

משימות קצרות ומהירות תפורות עלי. ככה לא מספיקה לאבד עניין או קשר או להתפזר לרעיון אחר. 

 

4. הצבת יעדים עם תאריך יעד (Deadline!)

בלי תאריך ברור, כל דבר יכול “לחכות למחר.”
מה עושים?

  • מגדירים דדליין ותולים אותו מול העיניים (ביומן, על המקרר, בכל מקום).
  • אפשר לשתף חברים או קולגות כדי שמישהו אחר יחזיק אתכם אחראים ליעד.

ניסיתי ועשיתי את זה אלף פעמים. לפעמים מצליח לפעמים פחות. 

 

5. חיבור עם אנשים או מנטור/ית

לפעמים אנחנו צמאים למישהו שישמע אותנו וייתן שיקוף, ובעיקר ידחוף להתקדם.
מה עושים?

  • מוצאים קבוצת יוצרים, או אדם קרוב שהדנ”א היצירתי שלו דומה לשלנו.
  • עורכים פגישות “משוב מהיר” אחת לשבוע, פשוט כדי לשמור על גחלת העשייה.

6. תנו כבוד להשראה, אבל אל תשאירו אותה לבד

בראש כבר הגעתם לסוף, נכון? שחררו את האשליה ש”סיימתם”.
מה עושים?

  • מקדישים זמן שבועי לשיטוט חשיבה (ספרייה, טיול, קריאה), אבל מסיימים בצעד אחד מעשי ככה ההשראה לא דועכת.

השראה היא החיים. אף פעם לא משאירה אותה לבד. אם הייתי יכולה הייתי רוב הזמן משוטטת להשראה.

 

7. חגגו הצלחות קטנות

אל תחכו רק למטרה הסופית כדי לחוש סיפוק.
מה עושים?

  • מתגמלים את עצמכם על כל שלב שהושלם (אפילו פסקה אחת שכתבתם!).
  • אלה הרגעים שמייצרים מוטיבציה להמשיך קדימה.

8. כל עכבה לטובה? 

אם מישהו אחר כתב את הרעיון שלכם — זה סימן שהרעיון היה באמת טוב.
מה עושים?

  • במקום “למה לא עשיתי את זה קודם?”, שאלו “איך אני יכולה לעשות את הגרסה שלי באופן הכי מדויק שיש?”
  • כל עיכוב יכול להוביל לזווית חדשה ומרתקת שרק אתם מביאים.

9. “סיעור מוחות ” עם AI או חבר/ה

כדי להוציא רעיונות מהראש, צריך מרחב יצירתי.
מה עושים?

  • קובעים סשן של 15 דקות שבו מורידים הכול בקול רם, בלי צנזורה.
  • צ’אטבוטים או חברים יוכלו לשאול שאלות ולחדד את הרעיון.

10. טכניקת “לפני השינה”

לפני כיבוי האור, עוד 10 דקות של תיעוד קצר:
מה עושים?

  • “מה עשיתי היום כדי לקדם את הרעיון שלי, ומה אעשה מחר?”
  • המוח ממשיך לעבד את הנתונים בלילה, ואתם מתעוררים עם בהירות גבוהה יותר.

11. מציאת “עוגן” קבוע

יצירת הרגל שמייצר איתות למוח: “עכשיו עובדים על הפרויקט.”
מה עושים?

  • אחרי כל הליכה יומית, עושים חצי שעה כתיבה. או אחרי אימון קל בחדר כושר — מייל אחד חיוני לפרויקט.
  • ככה הופכים את העשייה לשגרה מבורכת.

12. לוח חזון (Vision Board)

לשלב בין מסורת לפנטזיה: זו לא המצאה חדשה, אבל עדיין עובדת!
מה עושים?

  • אוספים תמונות, מילים וסמלים שמייצגים את הפרויקט ואת המטרות שלנו.
  • תולים את הלוח במקום בולט או קובעים אותו כרקע בבנייד.

13. הגבלה מחושבת של “כמות הרעיונות”

לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלי הרבה פעמים הראש עולה על גדותיו — מיליון רעיונות ואין אף תכל’ס.
מה עושים?

  • בוחרים רעיון או שניים לתקופה הקרובה ופועלים רק בהם.
  • כל רעיון חדש שרק צץ, רשמו בצד ותחזרו אליו אחרי שתסיימו את הנוכחי.

בזה אני ממש גרועה. אני בדרך כלל על עשרה רעיונות במגביל. 

14. עבודת “גמר” או פיילוט זריז

רוצים להוציא מדריך? לכתוב תסריט? אל תחכו לתנאים מושלמים.

הם לא יגיעו. מבטיחה לכם.
מה עושים?

  • בונים גרסה ראשונית קטנה (תסריט של חמש דקות, סקיצה למדריך).
  • מפרסמים פסקאות, רעיונות או טיזרים ברשתות חברתיות או שולחים לרשימת התפוצה שלכים תגובות מהסביבה יכולות לתת מוטיבציה ענקית ולהצית התלהבות מחדש.

להראות "חצי עבודה" תפור עלי. 

 

15. זיהוי “למה”

אם הרעיון “כבר נגמר בראש” אבל לא יצא לפועל, אולי לא התחברתם רגשית למשמעות שלו.
מה עושים?

  • כותבים למה הדבר הזה חשוב לי? מה התשוקה שמאחוריו?
  • כשזה ברור, הביצוע נהיה מלהיב ולא משעמם.

יש מצב. צריכה לבדוק את זה. 

 

16. יעד כמותי (לדוגמה: “2 עמודים ביום”)

להגדיר  יעדים מדידים.

 מה עושים?

  • מכוונים לכתוב 2 עמודים ביום או לפנות לשלושה לקוחות פוטנציאליים בשבוע.
  • תאמינו לי, ככה רואים התקדמות אמיתית.

פשוט. 

סך הכול פשוט. אני שונאת שהוא צודק. 

——————

בשורה התחתונה:
אעדכן מהשטח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *