הכול התחיל בעצם בתקיעות שלי.
אני עצמאית יותר מ 20 שנה. השנים האחרונות (קורונה מלחמה גיל המעבר ואלוהים יודע מה) היו מטלטלות עבורי ועבור העסק שלי.
אחרי שבמשך שנים לא הפסקתי ללמוד, לשאול, להתנסות, להתקדם. ליצור.
בקיצור, אני יודעת מה אני אמורה לעשות.
נתקעתי. לא ליומיומיים. לתקופה. לא נשמתי. לא היה לי חשק לכלום.
אני לא מצליחה לזוז.
משהו חסר. תקוע. כבד.
הרגשתי שאני מסתובבת סביב הזנב של עצמי שוב ושוב ושוב
מתייעצת. קונה קורסים. נרשמת למועדונים.
ועדיין לא מצליחה להזיז את העסק.
עד שהבנתי:
התקיעות שלי לא הייתה במעשה.
היא הייתה בתודעה.
ברגש.
במקומות הבלתי נראים שמנהלים אותנו.
וכשזה קורה — כל העסק נעצר.
יצאתי למסע חקירה פרטי משלי למעמקי התודעה להבין מה קרה ולאן נעלמה לה חדוות העשיה שהייתה לי.
הקלפים עזרו לי למצוא את האבדה. הבנתי שמה שתקע אותי היה חסך עצום וניתוק מיצירה עבור עצמי. אותה יצירה שמזינה את העשיה המקצועית שלי. חזרתי ליצור. עשיתי סדר בעסק שלי. הוצאתי את מה שהכביד.