טל אשר

מלווה מתמודדים עם אתגרים בריאותיים. 

הפיתוח
בגיל 40 ודקה התבשרה טל אשר שהיא חולת פרקינסון.
לאורך כל התקופה בה ניסתה להבין מה מתחולל בגופה, לא העלתה על דעתה שבסופו של דבר תתגלה מחלה רצינית, הרי דברים רעים קורים לאנשים אחרים.
ההבנה הראשונית הייתה שמעכשיו החיים יתחלקו לשניים: לפני הגילוי ולאחריו.
איך מרגיש אדם כשאומרים לו שהוא חולה במחלה שאין לה מרפא?
כל הרצאה מביאה איתה סיפור והאתגר איך לספר את הסיפור, בייחוד סיפורים אישיים על התמודדות מאתגרת.
בשלב ראשון חשוב לשאול שאלות מהותיות כמו מה מטרת ההרצאה? מי הקהל אליו מיועדת ההרצאה?
בבואנו לכתוב את ההרצאה של טל היה ברור שזאת תהיה הרצאה אופטימית כי זאת טל וזאת הדרך שהיא בחרה.
בהרצאתה משתפת טל באומץ לב ופשטות את התמודדותה היומיומית עם מחלת הפרקינסון.
• למה בחרה לחיות בתודעת נס רפואי?
• איך לנהל נכון את משק האנרגיה הקצוב?
• איזה פתרונות יצירתיים מצאה להתמודד עם השפעת המחלה על שגרת יומה?
הרצאה מרגשת, קולחת ומלאת הומור שמספקת נקודת מבט אופטימית על הבחירות בחיים של כל אחד מאיתנו.
לא רק לחולי פרקינסון.

המוצר
הרצאה. לחיות אתו: פרקינסון באמצע החיים.

המילים
אני בנאדם שיודע לכתוב. אין הרבה דברים שאני בטוחה בהם לגבי עצמי כמו היכולת שלי לכתוב. אז כשדברתי עם שרון, שהיא חברה שלי כבר כמה עשורים על זה שכדאי לי לכתוב הרצאה, אמרתי כן-כן, אני אכתוב, כי אני הרי יודעת לכתוב, יש לי מה להגיד אז מה הבעיה? שקלתי אפילו להיעלב כי יא הרי אמורה לדעת שאני יודעת לכתוב, היא חברה שלי, הלכנו לסדנאות כתיבה יחד.
רק כשישבתי איתה ברצינות (בעיקר כי היא עודדה, שלא לומר דחפה, אותי לזה)
הבנתי שבשביל הרצאה טובה ומקצועית זה לא מספיק לדעת לכתוב יפה, צריך לדעת איך להגיש את התוכן, לדעת איך לארגן אותו, לדייק אותו ודגשים מקצועיים נוספים.
בקיצור, צריך אשת מקצוע ואין שום ספק שבמקצוע הזה היא הטובה ביותר שיש.