בשנת 1991 ראיתי את הסרט "תלמה ולואיז" בפעם הראשונה.
הייתי בשנות העשרים המוקדמות ולא הבנתי כלום בנשיות, במסעות ובחיים אופן כללי.
מאז ועד היום כל נסיעה עם חברה, בפרט לאזורים מדברים רחבי ידיים מזכירה לי את הסרט ההוא.
עדיין לא פגשתי את בראד פיט ואני בוחרת לי סוף אחר, אבל חברות נשית וגבולות החופש הם בהחלט נושאים שמעסיקים אותי מאז ועד היום.
היום אני כבר יותר מבינה בנשיות, מסעות ובחיים באופן כללי.
אם אני מחברת בין הנקודות כלומר המסעות, אני יכולה לספר סיפור התבגרותי כאישה עצמאית ממסע למסע: הפעם הראשונה שעזבתי את הילדות, מסע עם חברה לרגל גירושיה, מסע לכתיבת סדרת הטלוויזיה ההיא וכן הלאה.
למשל אני ומערכת היחסים שלי עם הכתיבה.
כתיבה בשבילי היא גם דרך חיים.
זה התחיל מילדות.
יומני היקר, מכתבים, ברכות לאירועים משפחתיים, סיפורים.
תמיד רציתי להגיד משהו לעולם, לעורר רגש, להשפיע. ליצור מציאות.
שתי הנשים שהשפיעו על חיי בילדותי –  ג'ו מ"נשים קטנות" ותמר מ"דפי תמר" .
אבל עם השנים הפכתי להיות שילוב של וירג'יניה וולף והזקנים מהחבובות –  ישבתי בתא שלי, "ציניות" הייתה שמי האמצעי, היקום ואני היינו לעיתים קרובות בחוסר הלימה ופסיכולוגיה חיובית ממש לא הייתה הקטע שלי..
באותן שנים – המילים שלי יכלו להרוג או לייבש…
אני ריססתי מילים כמו תת מקלע (אבא איש צבא).
כתיבה עזרה לי להישבר, להרכיב ולהיפרד מתבניות חשיבה מקבעות. דרך הכתיבה.
בדרך הלכתי לאיבוד והייתי צריכה להיפרד מ"דור המדבר" שלי, להישבר, להרכיב, להיפרד
אחרי אפיזודה של שלושה סמסטרים בלימודי עיצוב אופנה (יצירתית) נכשלתי כישלון חרוץ סבלתי מכל רגע עזבתי (אומץ)
למדתי קולנוע ובי. אי כללי ושוב עזבתי…
נסעתי בעולם, חזרתי ובחרתי ללמוד קופירייטינג ותקשורת במכלל למינהל. .
הייתי קופירייטרית במשרד פרסום אבל לא באמת הרגשתי שאני עושה את מה שנועדתי לו – סלוגנים לסופרמרקט ומודעות הארד סייל לא עשו לי את זה
מאז ועד היום כתיבה מפרנסת אותי.

כתיבה הוציאה אותי לעצמאות -לפני עשר שנים הקמתי את "ברית המילה"
זה התחיל בתור בדיחה- שם עם טוויסט שיהיה זכיר, אבל נהיה המהות של העסק שלי. של העשייה שלי. העסק עבר מספר תהפוכות לאורך שנות קיומו וקיומי
עשיתי קופירייטינג, מיתוג, יחסי ציבור, כתיבה
אבל דבר אחד נשאר בליבה שלו: אצלי ברית זאת לא רק מילה. זאת תפיסת עולם.

אנטנות.
לפני 7 שנים חברה העלתה רעיון לכתוב סדרת טלוויזיה.
לא היה לי מושג איך כותבים סדרת טלוויזיה אבל זה לא מנע מאתנו לעשות זאת.
למדתי תסריטאות, ישבנו לילות כימים, 4 שנים.
"אנטנות" – סיפורן של שלוש נשים בישוב במרכז הארץ שמתחילות לקבל מסרים משלוש אנטנות שכוחות אל באמצע היער בפאתי הישוב.. הן יוצאות למלחמה על היער ועל עצמן ועוברות תהליך מודעות – לומדות על הקשבה, על חברות, להיות נאמנות לעצמן, מה חשוב בחיים ובעיקר, להתחבר לאנטנה הפנימית שלהן. כל אחת משלמת מחיר בדרך אבל יוצאת נשכרת ומרוויחה את עצמה ואת היער.
את הסדרה לא הצלחנו למכור. שמענו הכול שהיא לא מתאימה לארץ, שהיא מקדימה את זמנה, שהיא לא הולכת עד הסוף  ובשלב מסוים גנזנו.
בזכות "אנטנות" התחברנו לאנטנות שלנו.
קרו לנו דברים מדהימים בזכות הסדרה הזאת. המילים שכתבנו יצרו מציאות והכתיבה הייתה מסעירה, מטלטלת ומשנת חיים.
הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת לכתוב סדרת טלוויזיה

מפרנסה לייעוד – מעבודה לדרך חיים.
במקביל לאותן שנים, ברית המילה המשיכה לפרנס אותי ובזכות מכר משותף הכרתי את מיכל.
היא הייתה צריכה הרצאה ואני הייתי צריכה עבודה.
שתי נשים באמצע החיים, נפגשנו כל אחת עם התהליך שעברה ויצאנו למסע ביחד.
הרצאה, ספר, סדנאות, דיסק. עבדנו בשנים האחרונות על פיתוח התכנים כשאנחנו מנסות את הכול על עצמינו.. הולכות ולומדות וחופרות ומתנסות.
היא נתנה לי הזדמנות שוב לעשות דברים שמעולם לא עשיתי ולכתוב ביחד מילים שהגיעו לאלפי נשים ויצרו השפעה בכל סדנה, הרצאה . המילים שלי השפיעו, העצימו, גרמו לאלפי נשים להטיב את חייהם.
העבודה המשותפת חידדה לי את חשיבות המשמעות בעשיה שלי.
לפני מספר ימים שמעתי בהרצאה משפט שהפיל לי אסימון:
השיעור שאנחנו מלמדים הוא השיעור שאנחנו צריכים ללמוד.
ואכן כיום אני מפתחת מוצרי תוכן לאנשים ומותגים משני תודעה. אני מלווה אנשים בתהליך הכתיבה שלהם, כאשר כל מפגש  כתיבה מציב בפני אתגרים חדשים.
אני לגמרי חיה אותו יום יום.
אני מלמדת ומלווה אנשים בדרכם לכתוב את עצמם. לספר את הסיפור שלהם.
כשהם כותבים את מוצרי התוכן הם מיצרים את מציאות חייהם.
מה הלאה?
אין לי מושג. הנקודות יתחברו מעצמן. אני כבר יכולה לסמן אותן קדימה ולא רק לחבר אותן אחורה ועדיין להשאיר מקום להפתעות. עוד מסעות. עוד יצירות.
עוד דרכים יצירתיות שהמילים שלי והרעיונות שלי יצרו השפעה ויצרו תודעה חיובית, אני מאושרת.
כל דבר שאני כותבת מתחבר ומשפיע על החיים שלי.
הכתיבה נותנת לי אומץ.
דייקה תפיסות לגבי עצמי.
חיברה אותי לכותבת יוצרת שבי.
מתחה את גבולותיי
לימדה אותי על מערכות יחסים
על פרשנות, צירופי מקרים וכישלון
שדרגה את היכולות המקצועיות שלי

בשורה התחתונה: מה הקשר למיתוג אישי?
בדיוק אותו דבר.
מיתוג אישי מחבר בין הנקודות שלנו: הבחירות המקצועיות, האכזבות, הלימודים ותחנות אחרות.
קחו לכם את אחד הנושאים ותכתבו את האירועים המשמעותיים שלכם באותו נושא ותראו איך הן מביאות אתכם עד הלום.


אפשר לשלוח לך תובנות, 
הצעות ומילים שוות?


שם ומשפחה*
כתובת אימייל*
מס' טלפון