זה יכול להיות במוזיאון העיצוב בחולון, לונדון סיור בשוק אוכל בורו, בסיור גראפיטי בשכונת שודריץ', מאחורי הקלעים של תאטרון הגלוב של שייקספיר או סיור בין בתיה של שכונת רחביה בירושלים או בנווה צדק להסתובב שם עם מדריך כמו תיירת.
(מהרשימה האקראית אני רואה שאני חובבת שכונות).
בגלל הסיפורים – אוהבת סיפורים. סיפורים של מתיישבים חלוצים, אהבות רומנטיות, יוצרים פורצי דרך. כל הסיפורים דומים ושונים באותה המידה. וזה מקסים אותי כל פעם מחדש.
ככל שאני שומעת יותר סיפורים, אני מבינה יותר את החיים ואנשים. אני יודעת ל"ארוז" יותר סיפורים.
וגם באותה נשימה, יודעת שאני לא יודעת כלום.
בגלל המידע – כמות עצומות של אינפורמציה מרתקת, פרטי טרויה מסקרנים ואני שיש לי זיכרון פנומנלי לפרטים חשובים ופחות, מאחסנת את הכול לשליפה בזמן המתאים. איך שהו, מתישהו המידע הופך להיות שימושי בפגישת עבודה או בסיעור מוחות.
בגלל המדריכים – תמיד טיפוסים המדריכים האלה והם בעצם סיפור מהלך.
בגלל הקבוצה – אם אני מתקשרת עם הסביבה תמיד מוצאת איש/ת שיחה מעניינים לשעתיים הקרובות ומרוויחה עוד סיפורים.
בגלל שרואים דברים שאין סיכוי שהייתי רואה לבד.
כמו מסטיק שהפך ליצירת אומנות, תבלין סודי שישדרג כול תבשיל וכמובן עוד סיפור אהבה עם סוף טוב שתמיד מרגש אותי.
בשורה התחתונה: בשבילי סיורים זאת השראה. הזדמנות למעין שופע של סיפורים.
וסיפורים זה החיים.
