בעזרת השם או איך קוראים להרצאה?

יש מצבים שהשם פשוט שם. מההתחלה זה ברור שזה השם ואין על מה לדבר.

כמו הורים שיודעים כבר ברגע הביוץ איך יקראו לרך הנולד.

חשוב רק לבדוק שהשם אכן סבבה ולא רק בעינך.

אבל (אם אני ממשיכה עם המטפורה ההורית) יש ילדים,
כלומר הרצאות שמציאת השם מאתגרת ונמשכת עד סוף תהליך הכתיבה.

קודם כל, הודעת הרגעה, כמו שאין אנשים בני 45 נגיד שמסתובבים בלי שם
כי להורים שלהם לא היה רעיון ממש טוב, גם הרצאות מוצאות בסוף את השם שלהן.

כמו כותרת בעיתון גם שם ההרצאה שלך צריך להיות מסקרן ומרמז קלות או בעקיפין על נושא ההרצאה.

הדרך המומלצת למצוא שם לכתוב על גיליון נייר את כל המילים,
ביטוים והאסוציאציות הקשורות בנושא ההרצאה ולהתחיל לשחק איתם לפי כמה כללים בסיסיים.

כדי לזרז את התהליך, להלן שיעור קצר בקופירייטינג.

כברית המילה, אני אוהבת משחקי מילים. אבל שיהיו טובים.
למשל, מבשלים חיים בריאים הרצאה של שני שפים דיאטנים.
או שאינה תלויה בדבר הרצאתה של ראות פרנקל על מחלת הבולימיה ממנה סבלה 24 שנים.

יש לי אמירה נחרצת.

בנוגע לחריזה אני מייעצת

רק אם אין ברירה

ויש בה אמירה

 כי יש לה נטייה להיות ילדותית ורדודה

זה לא הרושם המומלץ להרצאה. תודה.

למה? כי היא מסקרנת ומעוררת תהיה.  למשל, איך להזיז הרים? הרצאתה של זמרן בן עמי.

סימן קריאה משול לצעקה. אם השם מספיק טוב לא צריך לצעוק אותו עם סימן קריאה.

עושה סדר וממקד תשומת לב למשל,  4 דברים שלמדתי על החיים מתוכניות ראליטי

בשם הזה יש גם משחק מילים בין החיים לראליטי. עוד דוגמה ההרצאה של אריק זאבי 43

במספרים. במילים, ארבעים ושלוש השניות שלקח לו להפסיד את הקרב שסיים את הקריירה
ספורטיבית שלו באולימפיאדת לונדון.

לערך, מידע ותובנות לשומעים. למשל, כל מה שצריך לדעת על גיל המעבר (חוץ מלקנות מניפה).
זה שם ארוך אבל מוצדק.

תמיד. רק אם מתאים. אפרופו מניפה.

עובדה היא שבתי ספר הורגים יצירתיות. וגם מובטח שיגלו לנו איך.
דוגמה מצוינת שמה של הרצאתו המשובחת של סר קן ריצ'רדסון זכרונו לברכה –
איך בתי ספר הורגים יצירתיות?

 אין לי מספר מילים מומלץ רק לא  ארוך מידיי. זה לא סיכום של ההרצאה, זה רק השם שלה.
ארוך מידיי רק אם יש סיבה ממש טובה.

תמיד אפשר להציץ באתר TED ולקבל שם השראה לשם.